<h1>ספר התדיר הלכ' תו"מ סימן ע'</h1>
<h2>דף קלא.</h2>
כשקוצר אדם זרע או אוסף (ובגמר) [ותגמר] מלאכתו מפריש ממנו אחד מן החמשים. וזהו הנקרא תרומה גדולה. ונותנה לכהן. ועל זה נאמר בתורה [דברים י"ח] ראשית דגנך תירושך ויצהרך. ואחר כך מפריש מן השאר אחד מעשרה, והוא הנקרא מעשר ראשון ונותנו ללוי. ועל זה נאמר [במדבר י"ח] כי את מעשר בני ישראל תתנו ללוים. וכתיב [שם] ולבני לוי הנה נתתי את מעשר בני ישראל. ואחר כך מפריש מן השאר אחד מעשרה, והוא הנקרא מעשר שני. והוא לבעלים ואוכלים אותו בירושלים. ועליו נאמר [ויקרא כ"ז] ואם גאל יגאל איש ממעשרו. עשר תעשר את כל תבואת זרעך. ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר. ועל הסדר הזה מפרישין בשנה ראשונה מן השמיטה ובשניה וברביעית ובחמישית. אבל בשלישית ובששית מן השמיטה אחר שהפריש תרומה ומעשר ראשון מפריש מן השאר מעשר אחר ונותנו לעניים. והוא הנקרא מעשר עני. ואין בשתי שנים אלו, ר"ל השלישית והששית, מעשר שני אלא מעשר עני. ועליו נאמר [דברים י"ד] מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך. עליו נאמר כי תכלה לעשר. שנת השמיטה כולה הפקר, ואין בה לא תרומה [ולא] מעשרות כלל, לא מעשר ראשון ולא מעשר שני. ומעשר ראשון שלוקח הלוי מפריש ממנו אחד מעשרה ונותנו לכהן, והוא הנקרא תרומת מעשר. ועליו נאמר [במדבר י"ח] ואל הלוים תדבר. בעל השדה שעברו עליו עניים יהיה לו מעשר עני נותן לכל עני שיעבור עליו מן המעשר כדי שבעו, שנאמר [דברים כ"ו] ואכלו בשעריך ושבעו. כמה כדי שבעו אם מן החטים לא יפחות לו מחצי קב. ואם מן השעורים לא יפחות לו מקב. וכן מן הכוסמין. (ואם) [וכן] מן הגרוגרות ואם מן הדבילה לא יפחות לו ממשקל כ"ה סלעים. ומן היין לא יפחות מחצי לוג. ואם מן השמן רובע הקב. ואם מן הירק נותן לו משקל ליטרא, והוא משקל ל"ה (סלעים) [דינרים]. ומן החרובין שלשה קבין. ומן האגוזים עשרה. מן האפרסקים חמשה. מן הרמונים שנים. אתרוג אחד. משאר הפירות לא יפחות מכדי שימכרם ויקח בדמיהם מזון שתי סעודות. היה (ש)לו דבר מועט והעניים מרובים ואין בו כדי ליתן לכל אחד ואחד כשיעור, נותנו לפניהם והם מחלקין ביניהם. [לשון הרמב"ם ה' מתנות עניים רפ"ו].
